ריקודים סלוניים ולטיניים
ריקודים סלוניים הם אוסף של ריקודי זוגות,
המבוססים על סגנונות ריקוד מכול רחבי העולם, שאומצו חברתית ותרבותית בתרבות המערבית,
ומהווים תחום תחרותי. הריקודים סלוניים החלו כריקודים עממיים. בשנים האחרונות, עם התפתחות תוכניות המציאות, זכה תחום הריקודים הסלוניים לחשיפה שהביאה לפופולריות עצומה. בין תוכניות אלה בולטת התוכנית "רוקדים עם כוכבים".
הריקודים הסלוניים שרואים בהופעות שונים לחלוטין מן הריקודים הסלוניים בתחרויות. בהופעות לא חלות שום הגבלות תנועתיות על הזוג. מטרת ההופעה היא לבדר את הקהל, לרגש אותו ולעניין אותו וכל תנועה היא בעלת סיפור. לעומת זאת בתחרויות יש חוקים ברורים ונוקשים בכל ריקוד וריקוד אשר חלים על הזוג. העמידה בחוקים זהו אחד הקריטריונים לפיהם הזוג נשפט, אך גם אז הם מנסים להעביר לקהל ולשופטים את הרגשות הכי שונים- לכל ריקוד סיפור מישלו וכך הריקוד ניראה חיי, והקהל הצופה בתחרות מרגיש שהוא נמצא בתוך סיפור זה.
סגנונות
קיימים עשרה ריקודים בסיסים בתחום הריקודים הסלוניים אשר מתחלקים לשני סגנונות של חמישה ריקודים. כאשר לכל קבוצה סגנון ואופי שונים.
ריקודי סטאנדארט או ריקודים אירופיים
הריקודים בקטגוריה זו מקורם באירופה. הזוג חייב להיות במגע מתמיד לאורך כל הריקוד, אסור להם לעזוב ידיים, את המסגרת המוחזקת מתחילת הריקוד ועד סופו. הגבר לובש חליפת טוקסידו והאישה מעין שמלת ערב בה משולבת יצירתיות רבה.
- ואלס אנגלי (Slow Waltz) – קצב של שלושה רבעים איטי.
- טנגו (Tango) – ריקוד ארגנטינאי במקור. הגיע מלאטינו אמריקאיים לפני שריקודים סלוניים ניהיו תחרותיים רשמית והתפתחו בעולם. הוא היה במקום הפסודובלה בלאטין.
- סלוופוקס/פוקסטרוט (Slow Foxtrot) – אחד הריקודים המורכבים והקשים בתחום הריקודים הסלוניים כיוון הוא מצריך רמה גבוהה של שליטה על הגוף.
- ואלס וינאי (Viennese Waltz) – קצב של שלושה רבעים מהיר. מאופיין בהרבה סיבובים מהירים על הרחבה.
- קוויקסטפ (Quickstep) – בתרגום לעברית "צעד מהיר". כמו שהוא נשמע, זהו ריקוד מהיר ואף קופצני.
ריקודים לטינו-אמריקאים
הריקודים בקטגוריה הזאת הם מאמריקה ומהמדינות הלטיניות. כאן הלבוש הוא שונה. לגברים יש חופש בלבוש שלהם יחסית לריקודים האירופאים, והנשים לרוב לובשות שמלות קצרות. לכל ריקוד אופי, סגנון וקצב משלו. הריקודים הלטינים מספרים סיפורי אהבה בין שני בני הזוג, לעומת הריקודים האירופאים שנחשבים ליותר רציניים.
- צ'ה צ'ה צ'ה (Cha cha) – ריקוד קובני במקור. ריקוד חזק אך באותו זמן מנסים להראות את האהבה בין בני הזוג. רגליים תמיד חזקות ומחדדים כל תנועה. מצב של שתי רגליים כפופות לא קיים בצ'ה צ'ה צ'ה. גם בריקוד הזה בת הזוג משחקת עם בן הזוג. אך בן הזוג לרוב שולט בה ולא נותן לה לברוח כל כך מהר.
- סמבה (Samba) – במקור ריקוד ברזילאי. מהווה חלק אינטגרלי מן הקרנבל בברזיל. רוקדים בקצב שלושה רבעים, רבע שלם בתנועות הבסיס. ריקוד שמח וקיצ'י המאופיין בתנועת הבאונס. ריקוד זה אינו נרקד עם ברכיים ישרות.
- רומבה (Rumba) – ריקוד שמקורו בקובה, נחשב לריקוד האהבה. בעל קצב איטי יחסית לשאר הריקודים הלטינים. בת הזוג מסמלת מאהבת חושנית שלא תמיד תתן לבן זוגה לקחת אותה. היא משחקת איתו; ובן הזוג מנסה להשיג לעצמו דייט. מצב של שתי רגליים כפופות לא קיים ברומבה.
- פסודובלה (Paso Doble) – מקור הריקוד הוא במלחמות השוורים בספרד. בן הזוג מסמל את המטאדור או את השור והבת זוג מסמלת את השור או את הבד האדום שהמטאדורים מחזיקים בקרב. כיוון שמקור הריקוד הוא ספרדי הוא משלב בתוכו תנועות שלקוחות מסגנון הפלמנקו הספרדי. לפני הכל הריקוד היה בריקודי סטאנדארט וכשריקודים סלוניים התפתחו הריקוד הגיע ללאטין במקום הטנגו.
- ג'ייב (Jive) – כולל בתוכו תנועות של טוויסט וסווינג, ריקוד קופצני ושמח. בת הזוג מתגרה בבן הזוג שלה והוא חייב לרדוף אחריה. הריקוד יוצר משחק בין שני אוהבים.
ביגוד בתחרויות – בנות: שמלה עם הרבה קישוטים, שיער מתוח, נעלי עקב בצבעים שונים, צמידים ועוד קישוטים הנלווים ללבוש. בנים: חולצה לבנה/שחורה צמודה, מכנס שחור מיוחד, פפיון ונעלי עור נמוכות בצבע שחור.
רמות בעולם הסלוניים התחרותי
בריקודים הסלוניים התחרותיים כל זוג משתייך לרמה מסוימת. הקטגוריה תלויה ברמה שלו ובמספר הנקודות אשר השיג.
הרמות מתחלקות כך:
- N2+N3 – זוהי רמה למתחילים הנמצאים בשנה הראשונה או/ו השנייה בריקוד. רוקדים רק 2 או/ו 3 ריקודים: ואלס, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה. (אופן השיפוט הם ציונים על פי מקום 1,2,3)
- רמת H class – הובי קלאס. זוהי רמה למתחילים תחרותיים בריקוד הרוקדים רק 2 ריקודים: ואלס וצ'ה צ'ה צ'ה.
- רמת F class – ברמה זו רוקדים 4 ריקודים: ואלס, קוויקסטפ, צ'ה צ'ה צ'ה וסמבה.
- רמת E class – ברמה זו רוקדים 6 ריקודים: ואלס, טנגו, ואלס וינאי, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה וג'ייב.
- רמת D class – ברמה זו רוקדים שמונה ריקודים: ואלס, טנגו, ואלס וינאי, קוויקסטפ, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה, רומבה וג'ייב.
- רמת OPEN CLASS – ברמה זו רוקדים 10 ריקודים: ואלס, טנגו, ואלס וינאי, סלוופוקס, קוויקסטפ, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה, רומבה, פסודובלה וג'ייב. ברמה זו רוקדים את כל עשרת הריקודים. כאשר מגיעים לרמה זו כל רקדן/זוג יכול גם לבחור להתחרות בסגנון אחד שבו הוא מתמחה (חמישה ריקודים) במקום לרקוד את כל עשרת הריקודים.
ריקודים סלוניים ולטיניים
ריקודים סלוניים הם אוסף של ריקודי זוגות,
המבוססים על סגנונות ריקוד מכול רחבי העולם, שאומצו חברתית ותרבותית בתרבות המערבית,
ומהווים תחום תחרותי. הריקודים סלוניים החלו כריקודים עממיים. בשנים האחרונות, עם התפתחות תוכניות המציאות, זכה תחום הריקודים הסלוניים לחשיפה שהביאה לפופולריות עצומה. בין תוכניות אלה בולטת התוכנית "רוקדים עם כוכבים".
הריקודים הסלוניים שרואים בהופעות שונים לחלוטין מן הריקודים הסלוניים בתחרויות. בהופעות לא חלות שום הגבלות תנועתיות על הזוג. מטרת ההופעה היא לבדר את הקהל, לרגש אותו ולעניין אותו וכל תנועה היא בעלת סיפור. לעומת זאת בתחרויות יש חוקים ברורים ונוקשים בכל ריקוד וריקוד אשר חלים על הזוג. העמידה בחוקים זהו אחד הקריטריונים לפיהם הזוג נשפט, אך גם אז הם מנסים להעביר לקהל ולשופטים את הרגשות הכי שונים- לכל ריקוד סיפור מישלו וכך הריקוד ניראה חיי, והקהל הצופה בתחרות מרגיש שהוא נמצא בתוך סיפור זה.
סגנונות
קיימים עשרה ריקודים בסיסים בתחום הריקודים הסלוניים אשר מתחלקים לשני סגנונות של חמישה ריקודים. כאשר לכל קבוצה סגנון ואופי שונים.
ריקודי סטאנדארט או ריקודים אירופיים
הריקודים בקטגוריה זו מקורם באירופה. הזוג חייב להיות במגע מתמיד לאורך כל הריקוד, אסור להם לעזוב ידיים, את המסגרת המוחזקת מתחילת הריקוד ועד סופו. הגבר לובש חליפת טוקסידו והאישה מעין שמלת ערב בה משולבת יצירתיות רבה.
- ואלס אנגלי (Slow Waltz) – קצב של שלושה רבעים איטי.
- טנגו (Tango) – ריקוד ארגנטינאי במקור. הגיע מלאטינו אמריקאיים לפני שריקודים סלוניים ניהיו תחרותיים רשמית והתפתחו בעולם. הוא היה במקום הפסודובלה בלאטין.
- סלוופוקס/פוקסטרוט (Slow Foxtrot) – אחד הריקודים המורכבים והקשים בתחום הריקודים הסלוניים כיוון הוא מצריך רמה גבוהה של שליטה על הגוף.
- ואלס וינאי (Viennese Waltz) – קצב של שלושה רבעים מהיר. מאופיין בהרבה סיבובים מהירים על הרחבה.
- קוויקסטפ (Quickstep) – בתרגום לעברית "צעד מהיר". כמו שהוא נשמע, זהו ריקוד מהיר ואף קופצני.
ריקודים לטינו-אמריקאים
הריקודים בקטגוריה הזאת הם מאמריקה ומהמדינות הלטיניות. כאן הלבוש הוא שונה. לגברים יש חופש בלבוש שלהם יחסית לריקודים האירופאים, והנשים לרוב לובשות שמלות קצרות. לכל ריקוד אופי, סגנון וקצב משלו. הריקודים הלטינים מספרים סיפורי אהבה בין שני בני הזוג, לעומת הריקודים האירופאים שנחשבים ליותר רציניים.
- צ'ה צ'ה צ'ה (Cha cha) – ריקוד קובני במקור. ריקוד חזק אך באותו זמן מנסים להראות את האהבה בין בני הזוג. רגליים תמיד חזקות ומחדדים כל תנועה. מצב של שתי רגליים כפופות לא קיים בצ'ה צ'ה צ'ה. גם בריקוד הזה בת הזוג משחקת עם בן הזוג. אך בן הזוג לרוב שולט בה ולא נותן לה לברוח כל כך מהר.
- סמבה (Samba) – במקור ריקוד ברזילאי. מהווה חלק אינטגרלי מן הקרנבל בברזיל. רוקדים בקצב שלושה רבעים, רבע שלם בתנועות הבסיס. ריקוד שמח וקיצ'י המאופיין בתנועת הבאונס. ריקוד זה אינו נרקד עם ברכיים ישרות.
- רומבה (Rumba) – ריקוד שמקורו בקובה, נחשב לריקוד האהבה. בעל קצב איטי יחסית לשאר הריקודים הלטינים. בת הזוג מסמלת מאהבת חושנית שלא תמיד תתן לבן זוגה לקחת אותה. היא משחקת איתו; ובן הזוג מנסה להשיג לעצמו דייט. מצב של שתי רגליים כפופות לא קיים ברומבה.
- פסודובלה (Paso Doble) – מקור הריקוד הוא במלחמות השוורים בספרד. בן הזוג מסמל את המטאדור או את השור והבת זוג מסמלת את השור או את הבד האדום שהמטאדורים מחזיקים בקרב. כיוון שמקור הריקוד הוא ספרדי הוא משלב בתוכו תנועות שלקוחות מסגנון הפלמנקו הספרדי. לפני הכל הריקוד היה בריקודי סטאנדארט וכשריקודים סלוניים התפתחו הריקוד הגיע ללאטין במקום הטנגו.
- ג'ייב (Jive) – כולל בתוכו תנועות של טוויסט וסווינג, ריקוד קופצני ושמח. בת הזוג מתגרה בבן הזוג שלה והוא חייב לרדוף אחריה. הריקוד יוצר משחק בין שני אוהבים.
ביגוד בתחרויות – בנות: שמלה עם הרבה קישוטים, שיער מתוח, נעלי עקב בצבעים שונים, צמידים ועוד קישוטים הנלווים ללבוש. בנים: חולצה לבנה/שחורה צמודה, מכנס שחור מיוחד, פפיון ונעלי עור נמוכות בצבע שחור.
רמות בעולם הסלוניים התחרותי
בריקודים הסלוניים התחרותיים כל זוג משתייך לרמה מסוימת. הקטגוריה תלויה ברמה שלו ובמספר הנקודות אשר השיג.
הרמות מתחלקות כך:
- N2+N3 – זוהי רמה למתחילים הנמצאים בשנה הראשונה או/ו השנייה בריקוד. רוקדים רק 2 או/ו 3 ריקודים: ואלס, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה. (אופן השיפוט הם ציונים על פי מקום 1,2,3)
- רמת H class – הובי קלאס. זוהי רמה למתחילים תחרותיים בריקוד הרוקדים רק 2 ריקודים: ואלס וצ'ה צ'ה צ'ה.
- רמת F class – ברמה זו רוקדים 4 ריקודים: ואלס, קוויקסטפ, צ'ה צ'ה צ'ה וסמבה.
- רמת E class – ברמה זו רוקדים 6 ריקודים: ואלס, טנגו, ואלס וינאי, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה וג'ייב.
- רמת D class – ברמה זו רוקדים שמונה ריקודים: ואלס, טנגו, ואלס וינאי, קוויקסטפ, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה, רומבה וג'ייב.
- רמת OPEN CLASS – ברמה זו רוקדים 10 ריקודים: ואלס, טנגו, ואלס וינאי, סלוופוקס, קוויקסטפ, צ'ה צ'ה צ'ה, סמבה, רומבה, פסודובלה וג'ייב. ברמה זו רוקדים את כל עשרת הריקודים. כאשר מגיעים לרמה זו כל רקדן/זוג יכול גם לבחור להתחרות בסגנון אחד שבו הוא מתמחה (חמישה ריקודים) במקום לרקוד את כל עשרת הריקודים.